פסק-דין בתיק ב"ל 2697-08

1. לפנינו תביעת התובע להכיר בארוע הלבבי מיום 7.11.06 כתאונת עבודה המזכה בדמי פגיעה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:" החוק").
2. המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 7.11.06.

מכאן, התביעה שלפנינו.

3. בתיק התקיימו דיונו הוכחות בימים 12.4.10 ו-1.11.10 ולאחר מכן ניתן צו לסיכומים, כאשר הצדדים הגישו סיכומיהם לענין התשתית העובדתית.

גירסת התובע על פי תצהירו

4. התובע עבד כמנהל הסופרמרקט של "חברת אבו ראשד לשיווק ומסחר בע"מ", חברה בבעלות אשתו. במסגרת עבודתו היה התובע אחראי על ניהול, תיאום וארגון כללי של הסופרמרקט.
5. לגרסת התובע, ביום 7.11.06 "התקשרתי לעובד מעובדי הסופר מרקט שלא הגיע לעבודה בכדי לשאול מדוע הוא לא מגיע לעבודה שכן הגיעו מוצרי חלב באותו יום והוא היה אחראי על הכנסתם. תוך כדי שיחה התעצבנתי בגלל שהוא לא מגיע ולא מודיע לי והתחלתי להכניס את הסחורה של מוצרי החלב ואז חשתי כאבים בחזה".
6. יצויין, כי בדיעבד הסתבר שאותו עובד שלא הגיע לעבודה הינו אחיינו של התובע, אשרף.

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו -

7. התובע הצליח להוכיח לבית הדין כי ביום 7.11.06 ארע לו אירוע חריג במסגרתו הוא צעק והתעצבן ואף עבד עבודה פיזית קשה למרות שבדרך כלל אינו רגיל לעבודה פיזית קשה,  לאור תפקידו הניהולי.  כתוצאה מההתרגזות ומהעבודה הקשה התובע עבר ארוע לבבי.
8. לגרסת ב"כ התובע - "לא התגלו סתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין בעדותו של התובע ובתצהירו", ו"בנקודות החשובות - עדותו לא נסתרה ועדותו לא הופרכה".
9. מאחר וחקירתו של התובע נערכה כמעט 4 שנים לאחר האירוע - לא ניתן לצפות, כי הוא יזכור את כל הפרטים הקטנים הקשורים לאירוע ולאותו יום. בכל מקרה, עדותו של התובע אומתה בעדותם של העדים הנוספים.
10. גרסתו של התובע שנמסרה לחוקר תואמת במאת האחוזים את גרסתו לאורך כל הדרך. הגם שהתובע שכח פרטים קטנים בעדותו, הרי שזה היה עקב מצבו הרפואי.
11. עדותה של אשת התובע, אשר הוזמנה על ידי הנתבע, תמכה דווקא בגרסת התובע והוכיחה אותה לחלוטין.
12. החוקר אשר חקר את אשת התובע תרגם באופן לקוי ביטויים מסוימים מהשפה הערבית לשפה העברית.

כוונת אשת התובע בעת עדותה אצל חוקר המל"ל היתה, כי התובע ידע רק ביום המקרה שאשרף לא מגיע לעבודה ולא ידע על כך לפני יום הארוע.

13. החוקרים מטעם המל"ל לא זכרו דבר מהחקירה וזאת כנראה תוך תיאום מלא ביניהם כאשר עדותם היתה עדות כבושה.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו -

14. עדות התובע ועדיו הוכחו כלא אמינות ומלאות סתירות בכל נקודה ובכל עניין. כמו כן, ניסו התובע ועדיו להסתיר פרטים, כגון זהותו של אשרף - האחיין אשר לא הגיע לעבודה וזהותו של אח התובע שהעיד אף הוא בתיק.